מספיק לי לשמוע את שם העיר קרפלד ובאותה שניה קופצים לי לראש אותם
תמונות מהאליפות שלי, האליפות עד גיל 19 לשנת 2008. ** התמונה למעלה היא מאליפות 2008
יש הרבה רגעים בחיים שבן אדם זוכר, והאליפות הזאת של שנת 2008 היא רגע בלתי נשכח בעבורי. בשנת 2007 טסתי לאליפות אירופה הראשונה בעבורי, לא ידעתי למה לצפות, וכך גם שאר הקבוצה שלי. לא היינו מודעים לרמה שיש באירופה, ובתור חבר'ה שמכירים את הרמה רק של הארץ, חשבנו שאנחנו ברמה טובה ויכולים לקחת מקום טוב באליפות - התברר שטעינו ובגדול.
האירופאים הציגו משחקים טובים ונתנו לנו בראש.. לא הצלחנו לנצח משחק אחד אפילו בטורניר והמשחקי נגמרו בתבוסות כנגדנו. אך במקום לקחת את ההפסדים לצד הרע שלהם ולהתבאס הבנו שאנחנו צריכים להשתפר ולחזור בגדול - וכך הגענו לאליפות אירופה עד גיל 19 לשנת 2008 שנערכה בקרפלד..
השתפרנו, אין מה להגיד, הגענו מוכנים יותר מאשר בעבר, מהירים יותר, טכנים יותר, ובהחלט שאגרסיבים יותר..
באליפות הזו הצלחנו להשיג את הניצחון הראשון שלו אי פעם באליפות אירופה, והקהל עמד והריע לנו.. הקהל זכר את הנבחרת שלנו של שנה לפני כן, זאת שקיבלה לראש תבוסות, וכעת כשהוא ראה את הנבחרת שלנו נלחמת ומנצחת משחקים בטורניר הוא קם ונתן לנו את הכבוד הראוי לנו..
נפצעתי באותו טורניר, ונזקקתי לתפרים, הצלחתי לחזור מרוכז יותר למשחקים ולהוביל את הנבחרת לניצחונות עם גולים טובים נגד נבחרות דנמרק ואוסטריה.. לקחנו את המקום השישי בגלל הפסד מאכזב במשחקי הדירוג, אבל בהחלט עשינו את שלנו, הרגשנו שהצלחנו לקפוץ רמה, ואם זה לא היה מספיק אז הצלחתי להגיע לשיא שלי.
באותו טורניר נבחרתי לחמישיית הAll Stars של אירופה. הרגשתי על גג העולם, וללא ספק לא היתיי מגיע למעמד הזה ללא החברים לנבחרת, האימונים הרבים שהשקענו לפני האליפות, והמאבק והלחימה שנתנו באליפות עצמה.
בפעם הקודמת שהיינו בקרפלד זה נגמר בצורה מתוקה.. ומה יהיה הפעם אתם שואלים?
אז יש לי אמונה רחבה בחבר'ה שלנו. ראיתי אותם השנה משחקים ולהגיד לכם את האמת אם לא יקרו פאדיחות מיותרות בטורניר - אז הם בדרך הנכונה למקום החמישי ומעלה באליפות - לפחות!
נשאר לי רק להחזיר אצבעות ולקוות שהנבחרת שלנו תראה את מה שהיא יודעת ותקפיץ אותנו רמה אחת למעלה יותר, לעבר הרמות הגבוהות של אירופה!
